העמק דבר על דברים ל׳:ט׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על דברים ל׳:ח׳ העמק דבר על דברים ל׳:י׳ »

10 הרחב דבר פתח ↗

והיינו דברי ירמי׳ הנביא ד׳ בבאור. אם תשוב ישראל וגו׳ אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד ונשבעת חי ה׳ באמת במשפט ובצדקה. והתברכו בו גוים ובו יתהללו. כי כה אמר ה׳ וגו׳ נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים וגו׳ פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רוע מעלליכם. ביאור המאמר. ירמי׳ הזהיר את ישראל שבדורו אם ירצו לשוב יהי׳ דווקא אלי. פי׳ מאהבת ה׳ ולא מאהבת עצמו היינו יראת העונש. ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד. לא יהי׳ באופן שהוא מתנודד ואינו בטוח שיעמוד לעד אלא תהי׳ מאהבה ואז לא תנוד. ופי׳ עוד עד היכן יגיע כח התשובה עד ונשבעת חי ה׳ באמת וגו׳. ומבואר יפה לעיל י׳ כ׳ עפ״י חז״ל. ופי׳ הנביא טעם על אזהרה שלו שהיא לא מחקי התשובה שמתקבלת אפי׳ היא מיראה כמו שאמר הושע הנביא שהי׳ קודם ירמי׳. ואמר שובה ישראל וגו׳ כי כשלת בעונך. ומפרש הגמ׳ ביומא דפ״ו ב׳ שהוא מיראה. ע״כ פ׳ כי כה אמר ה׳ וגו׳ והענין שנבואה זו אמר ירמיה סמוך לשתי שנים אחרונות שלפני חרבן בהמ״ק. ואי׳ בגיטין דע״ט צדקה עשה הקב״ה עם ישראל שהקדים שתי שנים לונושנתם שאלמלי ישבו כל משך ונושנתם בארץ לא נשתייר ח״ו מישראל שו״פ. וביומא שם אי׳ עוד גדולה תשובה ומע״ט שהוא כתריס בפני הפורענות. וע״כ מיירי אפי׳ מיראה דאלו מאהבה לא שייך כתריס שהרי עונות נעשים כזכיות שנא׳ ועליהם חיה יחיה ואין מקום לפורענות אלא אפי׳ מיראה מכ״מ א״א שיגיעו היסורים בשעת תשובה. מעתה יפה הזהיר ירמיה בזמנו בשם ה׳ נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים רוצה אני שתחרשו לבבכם רק באופן שלא יגדל מזה קוצים. ומפרש עוד היאך יצא מזו החרישה קוצים פן תצא כאש חמת ובערה ואין מכבה וגו׳. היינו דתשובה זו כתריס שלא יחרב הבית בשנים אלו של תשובה. ואח״כ יעברו משך ונושנתם והתשובה תתנודד. ואז לא תהי׳ לכם תקומה ח״ו. ויהי׳ הניר בשביל גידול קוצים. ע״כ אם תשובו יהי׳ דווקא אלי מאהבה ולא תנוד לעולם. וזהו דבר ה׳ כאן. כי תשוב בכל לבבך ובכל נפשך מאהבה:

9 והותירך ה׳ אלהיך בכל מעשה ידך וגו׳. כבר נתבאר לעיל כ״ח א׳ משמעות ברכה זו שיהי׳ שפע ברכה למעלה מה״ט. אכן שם דמיירי בברכות לפני החטא לא נזכר אלא בפרי בטנך וגו׳ ולא במשלח ידך דמשמעו מסחור וגם פי׳ הכתוב דברכה זו לא תהיה אלא על האדמה אשר נשבע ה׳ וגו׳ והיינו בא״י משא״כ משלח ידך שהולך הלאה לחו״ל לא תהיה הברכה אלא המורגל וכמבואר שם מקרא א׳. אבל כאן דמיירי לימות המשיח יהי׳ יתרון ברכה אפילו במשלח ידך וממילא לא פירש הכתוב באדמה. דאפי׳ בחו״ל יהי׳ הליכות ברכה בשפע רב למעלה מה״ט:

10 כאשר שש על אבותיך. בהיותם במדבר. כדכתיב לעיל ב׳ ז׳ כי ה׳ אלהיך וגו׳ ע״ש אף שהיו בחו״ל:

10 העמק דבר על דברים פתח ↗

לעשות את כל המצוה הזאת. כדי לעשות דקדוקי המצוה. בזה האופן יברכך ה׳ אפי׳ בעסק ומסחור וכדאי׳ בע״ז די״ט דהעוסק בתורה נכסיו מצליחין. ויותר מבואר להלן ל׳ י׳ דכל מה שהיה רצונו ית׳ שיהיו ישראל יושבים לבטח בא״י על עבודת הארץ הוא משום דכ״ז שאין האדם עוסק בתורה אז נדרש לשמירה יתירה. ואין מקום משומר כמו בא״י עיקר ישיבת ישראל. וזה א״א בעניני מסחור שמביאים את האדם להתרחק מא״י ולהיות בקרב אוה״ע. אבל מי שעוסק בתורה הרי עסק התורה משמרתו כמש״כ כ״פ ולהכי כאן דמיירי בהלואת מסחור מפרש המקרא הענין דניחא לקוב״ה שתהי׳ לך ברכה במסחור רק בזה האופן שתהי׳ משומר עפ״י עסק התורה. והביא הוכחה לזה.

« העמק דבר על דברים ל׳:ח׳ העמק דבר על דברים ל׳:י׳ »